למה כולנו מדוכאים, אפילו בזמן שאין מלחמה ?

הפסקת האש הולכת והופכת לשגרת יומיום. כלפי חוץ – הכול נראה רגיל. אבל מבפנים, יש לא מעט אנשים שמתחילים דווקא עכשיו להרגיש סחרחורת, חרדה, עייפות או דכדוך.

התופעה שבה הקריסה הנפשית מתרחשת דווקא אחרי סיום מצב חירום, היא תופעה מוכרת ונורמלית מבחינה פסיכולוגית – אך עבור מי שחווים אותה, היא עלולה להיות מבלבלת מאוד.

במהלך מלחמה או תקופת איום מתמשכת – כמו זו שחווינו לאחרונה מול איראן ומאז ה־7 באוקטובר – הגוף עובר למצב של טייס אוטומטי. הוא מפריש הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול שמכינים אותנו לפעולה מיידית: להגן, לברוח, לתפקד.

זוהי תגובת "הילחם או ברח" (Fight or Flight), שהיא מנגנון הישרדות עתיק. במצב הזה, הרגשות נדחקים הצידה כדי לאפשר פעולה מהירה.

אבל כשהאיום מסתיים – הגוף והנפש מתחילים לעבד את מה שקרה. זהו השלב שבו צפים הזיכרונות, הסיוטים, והדאגות.

חלק מאיתנו חווים "שבירה" נפשית דווקא אז.

וזה חשוב לדעת: זוהי תגובה נורמלית למצב לא נורמלי.

תופעות אפשריות בשלב שלאחר המשבר:

• עייפות או חוסר אנרגיה

• מצבי רוח משתנים

• עצב או דיכאון

• דריכות יתר

• רגישות לרעשים

• התקפי חרדה

• נדודי שינה וחלומות מטרידים

• תחושת ניתוק

למה זה קורה דווקא אחרי ?

בזמן חירום, הגוף עובר למצב הישרדותי וסוגר את "הברז הרגשי".

רק כשהשקט חוזר – אנחנו באמת מתחילים להרגיש.

זהו מנגנון נפוץ לאחר טראומות כמו מלחמות, אסונות טבע או תאונות.

לא כל חרדה היא פתולוגית – אבל אם התסמינים נמשכים, מחמירים או פוגעים בתפקוד – חשוב לפנות לעזרה מקצועית.

איך מתמודדים ?

✅ להכיר ברגשות – אל תמהרו להשתיק אותם. זה בסדר גמור להרגיש רע גם אם הסכנה חלפה.

✅ לחזור לשגרה בהדרגה – תנו לעצמכם זמן.

✅ לשתף אחרים – שיחה מפחיתה את העומס הרגשי.

✅ תנועה, נשימה ושינה – הגוף הוא חלק מהתהליך. פעילות גופנית, שינה מספקת ונשימות עמוקות מסייעות לוויסות רגשי.

✅ להפחית צריכת חדשות – בשלב מסוים, המוח צריך שקט כדי לעבד.

💬 זכרו:

"מצב חירום" הוא לא רק כשנופלים טילים –

אלא גם מה שממשיך להתרחש, בשקט, בנפש.

גם שלב זה הוא חלק מהתהליך – וניתן לעבור אותו בעזרת כלים, תמיכה וליווי נפשי.

קרדיט: איתמר פסקל, פסיכולוג קליני מומחה ומנהל מכון תל אביב לפסיכותרפיה

כותרת חמ"ל מ-26 ביוני 2025 : https://www.instagram.com/p/DLXnJn-om4l/